אני לא כאן כדי לדבר על האח הגדול או המירוץ למיליון, אני לא אתיחס ל-the voice (עם כל האהבה שלי לאביב גפן – ויש הרבה אהבה). אני כאן כדי לדבר על החיים... החיים שלי...
"מזל טוב! התקבלת לעבודה! תחתמי כאן, כאן וכאן... בואי נעשה לך סיור..."
"מאמי, התקבלתי! הם רוצים אותי!" "יופי אני שמח, מתי את מתחילה?""בהתחלה אמרתי הראשון לחודש אבל בגלל שזה יום חמישי אז ביקשתי להתחיל ביום ראשון"
"עד יום ראשון אנחנו צריכים למצוא סידור לקטני"... "אני יודעת... מההתלהבות שהתקבלתי לא חשבתי על זה אפילו..."
ומאז התחילו לזלוג הדמעות, בכי תמרורים...
כך נראה הערב שלי ב-28 לחודש, כאשר הודיעו לי שהתקבלתי לעבודה- אחרי כל כך הרבה זמן שחיפשתי משהו בתחום, אחרי אינסוף קורות חיים ששלחתי, קשרים שהפעלתי, בדיקות, תכנונים ועוד..
לפתע נגמרה לה חופשת הלידה ואני עומדת מול דילמה – מה עושים עם הילד...הגעתי הביתה, חיבקתי את התינוק בדמעות ולחשתי לתוך צווארו השמנמן- אני אוהבת אותך מתוק שלי, אני יוצאת לעבוד כדי שתוכל לקבל את כל מה שתמיד תרצה! אמא תשים אותך במקום שבו יהיה לך טוב! אמא אוהבת אותך הכי בעולם!!! עד השמים ובחזרה – תזכור את זה!!!
אישי היקר מנחם אותי- "את תראי יהיה לך טוב, את לא תצטערי! בכל מקרה היית בוכה כשהיית צריכה להכניס אותו למסגרת... גם אם היית נשארת איתו עד גיל שנה, או שנתיים או שלוש..."
מה שנכון...
אז התחלתי במהירות לחפש משהו- מסגרת, מטפלת, פעוטון – משהו...
למזלי התחלתי לחפש קצת לפני... אבל שומדבר לא מצא חן בעיניי- אחרי הכל – מי יאהב את הילד שלי ויטפל בו יותר טוב מאמא שלו?!? כמעט התקשרתי למקום העבודה החדש ואמרתי- תודה אבל לא תודה... נדבר עוד חצי שנה... כשהילד יתחיל ללכת...אל תעשי את זה! נכון- את רוצה לתת לילד שלך הכל – אבל איפה את? איפה ההתפתחות האישית שלך? מה אם להתחיל לעבוד במה שתמיד רצית? בשביל מה עשית תואר?
אז יצרתי קשר עם זאת שהכי מצאה חן בעיני... קרוב לבית, חמימה, אמא בעצמה – מה רע? נכון זה קצת יקר... אבל על הילד שלי אני לא מתחשבנת!!! העיקר שיהיה לו טוב!
הולכים, סוגרים מסכימים ומסכמים... הכל אושר – בעלי יעשה את ההסתגלות ואני אלך לעבוד...
יש בעיות... דוחים את תחילת העבודה...
מתחילים הסתגלות – לא מסתדר – דוחים עוד – מי היה מאמין שהם יחכו לי כל כך הרבה...
מחפשים מקום חדש – מצאנו – יש!!! הסתגלות – עברה בהצלחה...
ועכשיו- קצת אני... קצת זמן לעצמי- כמעט 7 חודשים (אם לא כוללים את ההריון כמובן) הכל סביב המלאך הקטן והיפה שלי...
איפה מתחילים?
אני לא מומחית גדולה באיפור, אף פעם לא הייתי – כל האיפור שיש לי קיבלתי בירושה או שקניתי פעם בדחף בלתי ברור שאמר – זהו מהיום תיהי מטופחת ומאופרת...
אין מה לעשות – לא גדלתי בבית שמתאפרים בו- כך גם אימי.. זה לא כוס התה שלנו... גם חברותי הטובות הן לא בדיוק מיקי בוגנים ... בהתחשב בנסיבות שהכרתי אותן – זה גם לא ממש מפתיע... מה עושים? נכנסתי לפורום של תפוז- סינית?!? שימר? קונסילר?תת גוון? מה?!? אוף...אולי אני רק אציץ לרגע ב"פורום הורים לתינוקות"... לא!!!! את חייבת להתרכז!!!
ניגשת לקומודה... (להתאפר אני לא יודעת אבל העיקר- יש קומודה!!!)
קרם פנים שקיבלתי מתנה מחברה בעבודה הקודמת – מריח טוב, יש לו מקדם הגנה וגם הוא מזין עור יבש- זה בדיוק מה שיש לי... נעים...
מייקאפ- אני מקווה שאני שמה נכון- אני גם מקווה שהוא מתאים לגוון העור שלי – נו שיהיה... נזכרת באיזו פעם שאיפרו אותי בסופר פארם (יצאתי מזה בנזק של 500 ₪ - קניתי כמויות של איפור לא ברורות ולא ממש השתמשתי בהן...) צריך לשים גם קונסילר – שלא יראו לי את השחורים מתחת לעיניים, את הפיגמנטציה, את השחורים על האף... וואוו קשה להיות אישה
מצד אחד- רוצים שתלדי ילדים, תטפלי בהם, תקומי בלילה, תניקי... מצד שני- תיהי מטופחת, תראי טוב, תתאפרי, תתלבשי יפה.. זה יוצר איזה דיסוננס... לא בא לי להראות טוב!!! בא לי לחזור לפוך ולהשלים את כל שעות השינה שחסרות לי כבר יותר משבעה חודשים....
תתרכזי!!!! סומק... לא הרבה מידיי – שלא יראה כמו כוויה... לחייך J להניח על תפוחי הלחיים (אני במקום הנכון?!?) בלאש...
סומק
עיפרון בעיניים...
צלליות – החלק האהוב עליי.. ערבוב הצבעים והמשחק עם הגוונים – זה מטריף אותי – החלק האומנותי שבי חוזר (אני באמת צריכה לחזור לצייר...)
צלליות – החלק האהוב עליי.. ערבוב הצבעים והמשחק עם הגוונים – זה מטריף אותי – החלק האומנותי שבי חוזר (אני באמת צריכה לחזור לצייר...)
מסקרה – אני אף פעם לא יודעת – צריך לא צריך? מצד אחד – יש לי ריסים ארוכים ושחורים מצד שני זה נותן פאן דרמטי... נו מילא – נשים...
אני חושבת שהגיע הזמן להתחדש באיפור... לזרוק את הישן והמעופש, השבור והדבוק ולהתחיל דף חדש...
השבוע אני הולכת לעשות סיבוב!!! זה סופי!!!
קודם כל מזל טוב(על הבלוג) שיהיה המון בהצלחה את נכנסת לעולם מטורף(מבחינה טובה כן) ואני באמת מאחלת לך להכיר רק את הצדדים הטובים שבו.
השבמחקשנית הפוסט הזה כל כך אמיתי כנה ישר. אהבתי.
אצלי האמת זה שונה ידעתי הכל מההתחלה לא הייתי צריכה הרבה הסברים. אבל בעקבות התקלותי בפורום איפור בתפוז עולמי נפתח יותר ויותר וכמובן שהבנתי מלא דברים שלא ידעתי.
זהו אני באמת מאחלת לך מכל הלב ים הצלחה בכל ובכללי עלי והצליחי אולי עוד תאהבי את זה(אני כמעט בטוחה שכן ;))
תודה רבה!!! אנישואפת להמשיך ולהתמיד... כבר מתחילים לעלות לי המון רעיונות לבלוגים ואני שואלת את עצמי - למה לא חשבתי על זה קודם... לא חשוב, עדיף מאוחר מלעולם לא...
השבמחק:)
תתחדשי על הבלוג!
השבמחקאם חשבת שהפורום גורמת להתמכרות....אז בלוג זה בכלל!!
(-:
ריגשת אותי, הצלחת לכרוך הכל בחיחד, ישן וחדש עיקר וטפל. הכי חשוב: תתאפרי ותתגנדרי בשביל עצמך!!!
השבמחקנו התחדשת? אולי נלך פעם ביחד לחנות ברחובות או לאינגלוט בקניון הזהב נתחדש שתינו חחח
השבמחק(אגב אני BLUE SKIES מהפורום :-) )
תודה לכולם על התגובות...
השבמחקבקרוב הפרטים על ההתחדשות שלי :)